דף הבית

השפה האכדית (כולל שני ניביה העיקריים, הבבלי והאשורי) דוברה במסופוטמיה העתיקה, ובתקופות מסוימות אף שימשה כלשון כתב ותקשורת הרחק מעבר לתחומיה. זוהי השפה השמית הקדומה ביותר שידועה לנו כיום, ובו זמנית גם השפה המתועדת ביותר במזרח הקדום. האכדית נכתבה כמעט תמיד בכתב יתדות. התיעוד מתפרש על פני 2700 שנה: החל במן המאה ה-26 לפנה"ס עד למאה ה-1 לספירה. הקורפוס האכדי אשר הולך ומתרחב גם בימינו בשל ממצאים ופרסומים חדשים כולל כיום כ-10.000.000 מילים, כמות המקבילה לזו של הקורפוס הלטיני עד למאה ה-4 לספירה.

ישנם שני מילונים עיקריים לשפה האכדית מן העת החדשה: Akkadisches Handwörterbuch מאת ו. פון זודן (AHw, 1958-1981) ו-Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago מאת א.ל. אופנהיים ואחרים (CAD, 2010-1956). לאור התווספותם של חומרים חדשים לקורפוס האכדי ולאור גילויי המחקר הבלשני-פילולוגי בעשורים האחרונים מצריכים שני המילונים עדכון. כך, למשל, בשניהם חסר אוצר המילים מארכיוניה הגדולים של אבלה (סוריה) מהמאה ה-24 לפנה"ס, אשר התגלו לראשונה רק בשנת 1974/75. ארכיונים אלו מכילים עדויות לניב אכדי חדש (או, לפי השקפה אחרת, שפה קרובה מאוד לאכדית).

אוצר המילים האכדי, אשר לצד בסיסו השמי כולל גם מילים שאולות רבות ממוצאים שונים, מהווה מאגר היסטורי-לשוני והיסטורי-תרבותי בעל ערך רב, עם זאת הוא נחקר עד כה באופן חלקי בלבד. אף על פי שב- AHw מצויות שפע הערות אטימולוגיות, מילון אטימולוגי מקיף לשפה האכדית נותר בגדר משאלה, לא כל שכן כאשר מדובר בשפה השמית הקדומה ביותר. יש לציין, כי באופן כללי בתחום הבלשנות השמית ניכר מחסור רב במילונים אטימולוגיים מפורטים - דבר המובן מאליו בתחום הבלשנות ההודו-אירופית.

פרויקט המילון האטימולוגי לשפה האכדית, אשר זכה בסוף שנת 2012 לתמיכת הקרן הגרמנית למדע, שם לו למטרה למלא את הפער הזה. הפרויקט מורכב משלושה חלקים: (1) מילון אטימולוגי כשלעצמו, (2) ניתוח החומר הלקסיקלי ממקורות שלא נכללו ב-AHw וב-CAD, (3) ניתוח החומר הלקסיקלי מאבלה.